<h1>ראבי"ה סימן קכ"ג</h1>
<h2>דף מד.</h2>
השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו, לאפוקי דחנקתיה אומצא דהוה כשותה לרפואה שאינו מברך כלום, וממיא לא מתהני. (מה.) ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן, א"ל רבא בר רב חנן לאביי הלכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר. (ולכן) יש מפרשים דר' טרפון פליג, [ו]שואל רבא בר רב חנן הלכתא מאי, כלומר נהגו כר' טרפון או לא. ובירושלמי דפיאה גרסינן אם ראית הלכה רופפת ראה האיך הצבור נהגו: ירושלמי יין מבושל מברך עליו שהכל נהיה בדברו, ובתשובות פרשתי הדבר הזה. ירושלמי בסוף פרקין השותה מי דקרים [מהו] אומר ברוך שברא מי רפואות, וצריך לומר שגם נהנה מהם: ירושלמי אכל במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לברך, ומכל שכן מתאינה לתאינה: ירושלמי מוגמר משתעלה תמרתו מברך דבעי לאורוחי [לחם] משהובא לפניו ונוטלו בידו צריך לברך דהרי דעתו למיכל (בידו) ושוב מברך עליו. ולעיל בריש פירקין גרסינן בירושלמי ההוא דנסיב עיגולא ומברך עילויה והוא לא אתי בידיה צריך למיברכיה עליה זמן תניינות. [ולעיל נסחתיו].
